גברים רבים סובלים מבעיות זקפה, יש הטוענים כי כמחצית מהגברים מעל גיל 40 סובלים מהבעיה. רק 10 אחוז מתוכם פונים לעזרה רפואית. מה שמונע מגברים רבים לפנות לטיפול, זה כי חלקם מאמינים שהבעיה תחלוף, חלקם מבושה וחוסר נעימות… וחלק מתוך האשמה עצמית בשל חוסר תזונה נכונה או שתייה מרובה של אלכוהול. גם לגבי עשרה האחוזים שכן פונים, טוענים החוקרים כי יכולים לחלוף כשנה וחצי מתחילת הופעת הבעיה, עד שהם יפנו לטיפול.
הזקפה והרפואה
מצד הרופאים קיימת כיום פתיחות בנושא, יותר מבעבר, ישנם רופאי משפחה הפונים מיוזמתם ומתחקרים לגבי בעיה בתפקוד המיני. במידה וקיימת בעיה הרופא שואל את הפציינט כמה זמן קיימת הבעיה ומה חומרתה, האם מדובר בהפרה קבועה או זמנית, האם הוא קם עם זקפת בוקר, האם הוא מצליח לאונן, ואיך החשק המיני. הרופא יחקור גם על קיום פעילות גופנית, עישון, נטילת סמים ושתיית אלכוהול. דפוסי התנהגות אלה יכולים להעיד על הסיבה להיווצרות בעיית הזקפה או לשלול בעיה רפואית אחרת.
טיפול בבעיות זקפה
על הרופא לשלול מחלות בכלי הדם, מחלות במערכת העצבים, ומערכת הורמונלית לא תקינה. כמו כן הוא יבדוק רמת סוכר בדם כדי לשלול קיום של מחלת הסוכרת..
הטיפול בהפרעות זקפה ובעיית אין אונות ניתן על פי רוב באמצעות כדורים הקיימים כיום בשוק. אחד מהם הוא סיאליס או טאדם – התרופה הגנרית של סיאליס. הטיפול בסיאליס או בכדורים אחרים לבעיות זקפה, ברוב המקרים אינו מביא לריפוי הבעיה, וצריכת הכדור נדרשת כל פעם לפני קיום יחסי מין. מה שכן יכול להביא לריפוי או להקלת הבעיה, הוא הימנעות מאורח חיים לקוי, וצריכת אלכוהול. שכן, סיאליס ואלכוהול הם שני ניגודים. סיאליס מגביר את הזקפה ואילו אלכוהול מחליש את הזקפה. כמו כן, על המטופל לבחון השפעה של סיאליס עם ארוחה מזינה ובריאה, באופן קבוע ויומיומי.
הימנעו מאלכוהול ותשפרו את הזקפה
השינויים באורח החיים בשילוב הטיפול התרופתי הינם הכרחיים, במיוחד לאור העובדה כי התרופות הניתנות כיום לבעיות זקפה – סיאליס וויאגרה ולוויטרה – יעילותם היא כ-70%, כלומר הן יהיו יעילות רק ב-70% מהסובלים מאין אונות. אמנם גם 70 אחוז זה מספר גבוה, אך שינוי של אורח החיים יגביר את הסיכוי ליעילות התרופה.
