ויאגרה, נגמלים מויאגרה, תמצית ויאגרה, ויאגרה טבעית

כל מה שחשוב לדעת על טיפול בבעיות בתפקוד המיני לגברים ונשים




מחלת הסרטן ותפקוד מיני

מאת: המרכז לתפקוד המיני

מיניות היא מאפיין מורכב הכרוך בהיבטים פיזיים, פסיכולוגיים, בינאישיים והתנהגותיים. יש להכיר בעובדה החשובה כי תפקוד מיני "נורמלי" מכסה מגוון רחב של היבטים. בסופו של דבר, המיניות מוגדרת באופן אישי וזוגי על פי מין, גיל, עמדות, אישיות, דת ותרבות. מחקרים מראים כי כחמישים אחוזים מהנשים שטופלו בסרטן השד וסרטן בצוואר הרחם, חוו בעיות לטווח הארוך בתפקוד המיני. כמעט שבעים אחוזים מהגברים שטופלו סרטן הערמונית חוו בעיות לטווח הארוך בתפקוד המיני. בעייתיות וחשש מקיום יחסי מין בעקבות מחלת הסרטן הבעיות המיניות הנפוצות ביותר בקרב אנשים החולים בסרטן הן אובדן התשוקה לפעילות מינית בקרב נשים וגברים, כמו גם בעיות השגת ושמירת זקפה. נשים חוות לעיתים כאב בעת קיום יחסי מין. גברים עשויים אף להיתקל בחוסר יכולת לשפוך, להגיע לאורגזמה, או לחוות נסיגת שפיכה לתוך שלפוחית השתן. נשים עלולות לחוות שינוי בתחושות באברי המין עקב כאב, אובדן התחושה וחוסר התחושה, או ירידה ביכולת להגיע לאורגזמה. לרוב, גברים ונשים עדיין מסוגלים להגיע לאורגזמה, אך היא עשויה להתעכב עקב תרופות או חרדה. כיצד מתמודדים עם החששות והכאבים בעקבות המחלה? הבעיות בתפקוד המיני לאחר הטיפול במחלת הסרטן עלולות להתבטא באופן פיזי ופסיכולוגי. טיפול הורמונאלי, כימותרפיה, ניתוח או הקרנות באזור האגן עלולים לגרום לבעיות זקפה בקרב גברים, ויובש וכאב בנרתיק בקרב נשים. דימוי שלילי של הגוף, חוסר בתשוקה המינית, חרדת ביצוע, תסכול ודיכאון עלולים אף הם לגרום לבעיות בתפקוד המיני, או להחמירו. הצעד הראשון בטיפול בבעיות המיניות לאחר מחלת הסרטן, היא קבלת יעוץ רפואי. הרופא עשוי להפנות את המטופל למומחה לבריאות מינית, או שהוא עשוי להמליץ על אחד מהטיפולים השונים הזמינים להתמודדות עם הבעיות.

לגברים החווים בעיות זקפה לאחר טיפולי מחלת הסרטן, האפשרויות עשויות לכלול תרופות, שתלי פין או מכשירים אשר עשויים להקל על הזקפה. רופאים רבים ממליצים שלא להמתין שהתשוקה והרצון בפעילות המינית ישובו מאליהם כעבור שנה עד שנתיים. יתרה מכך, מחקרים מצביעים על העובדה כי שיקום פעיל עשוי לכלול תרופות או זריקות המגבירות את זרימת הדם לפין, ולשמר את התפקוד. לנשים מומלץ להשתמש בחומר סיכה על בסיס מים או על בסיס סיליקון במהלך קיום יחסי מין, או להשתמש בקרם לחות על מנת להתמודד עם היובש או הלחץ בנרתיק אשר נגרם באמצעות טיפולי הסרטן. אם השמנים והקרמים אינם עוזרים, אפשרות נוספת היא מינון נמוך של אסטרוגן בנרתיק. מומלץ לקבל טיפולים רגשיים לאחר מחלת הסרטן. הם עשויים להשפיע על התפקוד המיני, ולהעניק כלים להתמודדות עם הדיכאון, החרדה והחששות עקב השינויים בדימוי העצמי, וחוסר הרצון לקיים יחסי מין. אנשים רבים מוצאים תועלת בשיחות עם אנשים אחרים שהחלימו מסרטן. מומלץ להצטרף לקבוצת תמיכה מקומית או להתחבר עם ניצולי סרטן אחרים בפורומים אינטרנטיים, על מנת לבדוק איתם את דרכי ההתמודדות השונות. שמירה על האינטימיות בזמן המחלה כאשר יחסי מין אינם אפשריים, אנשים החולים בסרטן או אנשים שהחלימו ממנו, יכולים עדיין ליהנות מאינטימיות ואורגזמות ללא חדירה, ולהשתמש בחלופות דוגמת משחק מקדים, אוננות הדדית והתמקדות בתרגילי עינוג חושיים אשר מסייעים לאנשים לגלות מחדש את התחושות הטובות של גופם. יתכן שבני זוג יתקשו להתמודד כזוג עם השינויים הפיזיים והנפשיים הקשורים לחלת הסרטן. קיימים זוגות המאבדים לחלוטין את האינטימיות בעקבות תופעות הלוואי. הם נמנעים אף מחיבה שאינה מינית, מחשש שזו תוביל למין. טיפול משפחתי או טיפול זוגי עשוי לסייע לתקשר בפתיחות נושאים אלו, ובני הזוג יסייעו זה לזו להתמודד. יחד עם המטפל, הם יוכלו למצוא פתרונות להקלת השיבה אל חיי מין מספקים, בחינת הדרכים לחוות אינטימיות, וביצוע מספר ניסויים על מנת להבין מה עובד הכי טוב עבורם בתקופה זו. יש לזכור, כי למרות הסרטן או הטיפול בו, אדם אמור להיות מסוגל לחוש סיפוק מיני. זמן, סבלנות, וייעוץ רפואי, יובילו את בני הזוג לשוב אל חוויית הפעילות המינית המהנה.








scroll to top